Meshekh Chokhmah – Va’eira – Challenges and Rewards

In his commentary on Shemos 6:13, Rav Meir Simchah haKohein notes that if you look closely, not only Par’oh was asked to free Benei Yisrael, but Benei Yisra’el also were. What’s that about — who among the Jews were holding other Jews as slaves?

When Moshe and Aharon approach Par’oh, there is a big step back in describing who they were. All the way to giving the geneologies of the oldest three shevatim — Re’uvein, Shim’on and Levi, down to their own place in Levi’s family tree. Why? Also, these same three shevatim are rebuked, not blessed by Yaaqov on his deathbed, and each in their own way did not get land in Israel? What’s going on here?

And what can their experience tell us about challenges, tragedy, and opportunity in our own lives?

Audio:

 

Video:


שמות ו:י”ג

וַיְדַבֵּ֣ר ה֮’ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

Hashem was speaking to Moshe and Aharon, and was commanding them to (normally rendered: about) the Benei Yisrael and Par’oh king of Egypt, to deliver the Benei Yisrael from the land of Egypt.

משך חכמה

וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה כו’ להוציא את בנ”י כו’ יתכן כי גם אז במצרים היו גדולי האומה אשר היו שרים נכבדים ואפרתים והם היו משעבדים את בני ישראל לעבדים שמכרו המצרים להם ואולי היו המה השלשה שבטים ראובן ושמעון ולוי שהנהיגו שררה במצרים
כמו שאיתא במדרש נשא פ’ י”ג לוי שלא היה בשעבוד מצרים לכן לא נטל נחלה בארץ,
וכן ראובן לא נטל רק בעבר הירדן ושמעון נתקיים עליו “אָר֤וּר אַפָּם֙ [כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃” (ברא’ מד:ז)] כמו שפירוש רמב”ן ומהם היו בני חורין הרבה ושרים אשר היו משעבדים את ישראל הנמכרים להם מהממשלה של פרעה, לכן צוה השם יתברך שבני ישראל גם פרעה יוציאו את בני ישראל מהשעבוד ולכן סמך לזה יחוס השלשה שבטים ומסיים הוא אהרן ומשה כו’ הוציאו את בני ישראל על צבאותם שיהיו כל משפחה ושבט צבא בפני עצמו ולא ישתעבדו ישראל זה לזה. הם המדברים אל פרעה וכנראה שלזה כיוון הירושלמי ר”ה פ”ג ה”ה (וולנא דף י”ז ע”א)וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל — מה צוום? על פרשת שילוח עבדים” [ר”ל שישלחו עבדיהם מישראל ששעבדו תחת ידם כמוש”כ] הה”ד כה אמר כו’ אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם כו’ מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי וכו’ הנאמר בירמיה ל”ג יעו”ש
ודו”ק.

ויתכן לומר בדעת המדרש נשא (ראה לעיל) ששלשה שבטים אילו הנהיגו שררה במצרים, לפיכך נתיחסו כאן עפ”י דאמרו במכילתא דבשביל ד’ דברים נגאלו שלא שנו שמן ולשונן וכו’ והיו מצויינין לגוי והחזיקו עצמן לגרים מפני שהיו מצפים לתשועת ד’ שיעקב בירך אותם איש איש כברכתו בחלוקת הארץ כמו שאמר וירכתו על צדון וכו’
אבל שלשה שבטים הללו שיעקב רחקן אילו היו משועבדים ככל אחיהם היו מתערבין במצרים והיו מדמים שאין להם חלק ונחלה בקרב ישראל לפיכך מנעה ההשגחה מהשתעבד אותן בחומר ולבנים
ודו”ק.

You may also like...

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *