יז: וכן מי שאומר לחברו, לתן לו איזה מתנה קטנה, שזה סמך בדעתו שבודאי יתן לו, אם חזר ולא נתן לו, הרי זה ממחסרי אמנה. אבל במתנה מרבה אין בה חסרון אמנה, שהרי זה...

טז: וראוי לו לאדם לעמד בדבורו, שאפלו לא נתן עדין מעות, ולא רשם את הדבר ולא נגמר הקנין, אם השוו על המחיר, אין לשום אחד מהם לחזור,ומי שהוא חוזר, בין הלוקח ובין המוכר, הרי...

טו: מי שנתן אפילו רק מקצת דמים על המקח או שרשם על המקח סימן בפני המוכר, או שאמר לו המוכר רשם מקחך, אע”פ שהוא בענין שלא קנה בזה, מכל מקום כל החוזר בו, בין...

יד: הנותן מעות לחברו לקנות לו קרקע או מטלטלין, והלך השליח וקנה את החפץ במעותיו בשביל עצמו, הרי זה רמאי. ואם קנאו ממעות של המשלח, מחיב לתנו לו, אע”פ שקנאו לעצמו One who gives...

יג: המחזר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, בין מנכרי בין מישראל, וכבר השוו על הדמים, וקדם שגמרו את הקנין, בא אחר וקנאו או שכרו, נקרא רשע. אבל אם עדין לא...

יב: אסור לאדם להשהות מדה חסרה בביתו או בחנותו, אע”פ שאינו מודד בה. ואם משהה, עובר בלאו, שנאמר, לא-יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא-יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. ואפלו לעשות את...

יא: חיבים ראשי הקהל להעמיד ממנים שיהיו מחזרים על החניות. וכל מי שנמצא אתו מדה חסרה או משקל חסר או מאזנים מקלקלים, רשאים להכותו ולקנסו כנראה בעיניהם The heads of the community are obligated...

י: צריך למדוד כמנהג המדינה ולא ישנה כלל. מקום שנהגו לגדוש, לא ימחוק אפילו ברצון הלוקח שפחת לו מדמים. ומקום שנהגו למחוק, לא יגדוש אפילו ברצון המוכר שמוסיף לו דמים, כי התורה הקפידה על...