An amazing, wonderful and fundamental Tanchuma

H/T RYGB, who posted this Tanchuma under the same title (“An amazing, …”). I would like to add translation. Medrash Tanchuma, Tzav (#3 in Warsaw ed., #5 in Buber ed.):

This is the Torah of the praise-of-peace [offerings]…” (Vayiqra 7:11) This is what is written “Its ways are ways of pleasantness, and all its paths are peace.” (Mishlei 3:17). Everything that is written in the Torah is written for the sake of peace. Even though things about wars are written in the Torah, they were written for the sake of peace.

You find that the Holy One, blessed be He, annulled the decree for the sake of peace. When was this? When the Holy One told Moshe, “When you lay siege on a  city many days…” (Devarim 20:19) and that whole topic, Hashem said that you should destroy them, as it says “When you utterly destroy them” (v. 17)  But Moshe didn’t do this. Rather he said, “Now I will go and attack? I do not know who sinned and who did not sin! Rather, I will come to them in peace.” As it says, “And I will send messengers from the Qedeimos wilderness… words of peace, saying…” (Devarim 2:26) Once he saw that he didn’t come in peace, he attacked him. As it says, “And they struck him and his sons and his whole nation.” The Holy One said to him, “I said ‘If you lay siege…’ and you come to them in peace?! By your life! Just as you said, so shall I do.” As it says, “When you approach a city to wage war on it, you shall call out to it for peace.” (Devarim 20:10).

Therefore it says , “Its ways are ways of pleasantness, and all its paths are peace.”

וזאת תורת זבח השלמים” (ויקרא ז:יא). זש”ה “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום” (משלי ג:יז), כל מה שכתוב בתורה, לשום שלום הוא נכתב. אעפ”י שכתוב בתורה מלחמות, לשם שלום נכתבו. את מוצא שביטל הקב”ה את הגזירה מפני השלום. אימתי? כשאמר הקב”ה למשה, “כי תצור אל עיר ימים רבים” וגו’ (דברים כ:יט), וכל אותו הענין, א”ל הקב”ה שיהא מחרים אותם, שנאמר “כי החרם תחרימם” (דברים כ:יז). ומשה לא עשה כן, אלא אמר עכשיו אני הולך ומכה, איני יודע מי חטא ומי לא חטא, אלא בשלום אבוא עליהם, שנאמר “ואשלח מלאכים ממדבר קדמות וגו’ דברי שלום לאמר” (דברים ב:כו), כיון שראה שלא בא בשלום הכה אותו, שנאמר “ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו” (במדבר כא:לה), אמר לו הקב”ה אני אמרתי “כי החרם תחרימם” וגו’, ואתה באתה עליהם בשלום?! חייך כשם שאמרת כך אני אעשה, שנאמר “כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום” (דברים כ:י), לכך נאמר “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.”

You may also like...

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *