I’m about to repeat two points by R’ Meir Simchah haKohein miDvinsk zt”l:

1- Yerushalayim is named for being the convergance of two principles: refined middos and perfected intellectual comprehension.

2- There is an old question, “Chazal say that Sheim and Eiver ran a yeshiva that Avraham, Yitzchaq and Yaaqov attended. But that far before the giving of the Torah, what could they have spent all day studying?”  The answer is: it was a Mussar Yeshiva!

The first we hear of Yerushalayim is mention of its king (Bereishis 14:18):

וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְקל עֶלְיֽוֹן:

And Malkitzedeq the king of Shaleim brought out bread and wine; and he was a priest of the G-d most high.

Where the medrash famously identifies “Malkitzedeq” — literally: My King is Just — with Noach’s son (and our remote ancestor), Sheim. The second time we hear of it is at the Aqeidah, which happens at the future Temple Mount. (Bereishis 22:14)

וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא ה’ ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר ה’ יֵרָאֶֽה׃

And Avraham called that place “Hashem Will See” like as it is said today, “on that mountain, Hashem can be seen.”

The Medrash on this latter quote writes, in part (Bereishis Rabba 56:10):

ה’ יראה — אברהם קרא אותו יראה, שנאמר: ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’ יראה, שם קרא אותו שלם, שנאמר: ומלכי צדק מלך שלם. אמר הקב”ה: אם קורא אני אותו יראה, כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם. ואם קורא אני אותו שלם, אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קורא אותו ירושלים, כמו שקראו שניהם, יראה שלם ירושלים.

“Hashem can be Seen” — Avraham called it [Jerusalem] “Yeira’eh” (“Can be Seen”), as it says … Sheim called it Shaleim, as it says, “And Malki-Tzedeq the king of Shaleim.”

The Holy One, blessed be He, said, “If I call it ‘Yeira’eh’, by the name Avraham gave it, Sheim, a righteous man, will be irritated. And if I call it “Shaleim”, Avraham, a righteous man, will be irritated.

“Rather, I hereby name it ‘Yerushaleyim’, as the two of them called it: Yeira’eh Shaleim – Yerushalayim.

Actually, the Aramaric “Yerushaleim” (from which English gets “Jerusalem”) is closer to “Shaleim“. And in most occurrences in Tanakh, this is how the word is spelled “with –ayim” being two vowels under the lamed, no yud. The “-ayim” suffix, which usually denotes a pair (raglayim – a pair of legs), is only sometimes written out explicitly, with a yud.

The Meshekh Chokhmah quotes the Medrash, and explains:

במדרש שם קרא אותה שלם כו’ אברהם קרא אותה יראה כו’ אלא הריני קורא אותה ירושלים כו’. והענין דשם היה בדור המבול והיה בתבה וזן ופרנס כל הנבראים שם בתבה והעיקר היה לתקן המדות והפעולות שהמה היו מושחתים שהשחית כל בשר דרכו ומלאה הארץ חמס וכל לימודו היה לתקן המדות והתכונות בכל החי. וזה מורה שלם שהוא מורה שכל המין האנושי הוא אדם אחד וכל אחד הוא אבר מאיברי האדם הגדול וכל אחד נצרך לחבירו מושפע ומשפיע זה לזה וכולם כאחד נושאים קיום מין האנושי ונצחיותו. אמנם אברהם התפלסף מאד בחכמה ולמד כל דרכי הטועים והתווכח עמהם וחקר בשכלו כי יש ד’ אחד משגיח על הכל ולא מסר השגחתו להכוכבים כאמונת הצאב”ה ומשום זה צלי אברהם ד’ יראה שאמרו בספרי כי צורם מכרם זה אברהם שבירר לו הגליות ולא גיהנם. ובגלות צריך להיות ההשגחה הפרטית יותר לקיומם כמו שאמרו גלו לבבל שכינה עמהם ואכמ”ל. וזה אשר יאמר היום בהר ד’ יראה, ר”ל שיתגלה אלקותו בראות כל בשר כבוד ד’ בנסיים פרטים והנה ירושלים בנויה על שתי הדברים היינו לזכך המושכלות שעיקרן במוח ולתקן ולקשט המדות שעיקרן בלב. וזהו בכלל מאמרם ז”ל לעולם יכנס אדם שני פתחים ואח”כ יתפלל זהו המוח והלב ולכן ירושלים כלילת יופי משוש לכל הארץ ושם עלו שבטים להודות לשם ד’ כי המדות והמושכלות שניהם נזדככו ונטהרו בירושלים ולכן קרא אותה ירושלים על שני הפעולות ולזאת בארץ חרן ששם היו המדות לא בהשחתה כי שם פעלו שם ועבר. לכן צוה אברהם ליקח אשה לבנו משם כדברי רבינו ניסים בדרוש ה’ שהמדות מושרשות בלב הבנים ג”כ ואכמ”ל ולכן נקרא ירושלים יראה על שם טהרת המושכלות ושלם על הזדככות התכונות והמדות אשר ע”ז נאמר כלילת יופי. ואמרו במד”ר ויצא פ’ ע’ הדא אמרה שאנשי מזרח גדורים מן העריות שעל זה פעלו שם ועבר לתקן המדות והתכונות אך לא הועילו לבני דורם לתקן המושכלות וכמוש”נ וזה שאמרו במ”ר פ’ נ”ה המוריה שיצאה הוראה לעולם זה תיקון המושכלות ושיצאה יראה לעולם זה טהרת התכונות ועונש על השחתת המדות וכמוש”כ ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה הגוי לפניכם כי את כל אלה עשו הגוים כו’ וכדברי ראב”ע כי בארץ ישראל גם העו”ג שלא נצטוו נענשו על העריות יעו”ש. ועיין תענית ט”ו ובתוספות שם ואכמ”ל וזה דרוש נכבד ודו”ק.

The idea is that Sheim was in the generation of the Flood, and was in the Ark, and fed and supported all the creatures there in the ask. The main point of which was to correct destructive middos and actions. That [as the verse describes pre-Flood life,] “all living flesh corrupted its way and the world was full of violence”. And their whole education was to fix the middos and inclinations of everyone alive.

This is the teaching of “Shaleim”, it teaches that the whole human species is one Person, and everyone is a limb from among the limbs of this great individual. Everyone needs their friends, influenced by and influencing one another. All as one carry the task of continuing the human species and its survival.

However, Avraham developed much philosophical wisdom and learned all the ways of erring people, debated with them, and determined in his mind that there is One G-d Who directs everything. That He didn’t delegate His influence to the stars the way the Sabeans believed. And for this reason [Avraham] prayed “Hashem Will Be Seen”. As it says in the Sifrei about “had their Rock not sold them”, this refers to Avraham to whom galus was understood, but not gehennom. In galus one is more dependent on Providence for survival As it says, “when they were exiled to Bavel, the Schechinah was exiled with them. This is what is meant [here] when it says,  “And that which is called today, ‘the Mountain ‘Hashem Can Be Seen'” — it means to say that Hashem will reveal His G-dliness when all flesh will see Hashem’s Glory in all the individual miracles.

Thus, Yerushalayim is built on two concepts, which are: to refine understandings which are primarily in the brain, and to fix and beautify the middos which are primarily in the heart. This is included in [Chazal’s] words, “A person should always enter two entrances and then daven.” [More literally, this is a halakhah that person should enter shul 8 amos, two times the minimum distance of 4 amos, for davening. Commit to coming in. Don’t stand in the doorway.] These [two entrances that we must enter] are the brain and the heart. Therefore Yerushalayim is “kelilas yofi — all encompasing in its beauty” (Yechezqeil 27:3) “mesos kol ha’aretz — the joy of all the world.” (Tehillim 48:3) It was to there that the shevatim ascended [every yom tov] to praise Hashem’s name. For the middos and understandings are both refined and purified in Yerushalayim.

This is why [Hashem] called it “Yerushalayim” [using the “-ayim” suffix used for pairs], to refer to these two actions [– heart and mind].

For this reason, it was in the land of Charan where middos were not decimated, for it was there that Sheim and Eiver worked[, running their “yeshiva“, so to speak]. That is why Avraham commanded [his servant, Eliezer] to obtain a wife for his son [Yitzchaq] from there. As per the words of Rabbeinu Nisim in [Derashos haRa”n] derash #5, that the middos are rooted in the hearts of children [by their mother, in this case the wife being sought in the land of better middos].

Therefore Yerushalaim is called “Yir’eh” for the purity of understandings and “Shaleim” for the purification of abilities and middos about which it is said “kelilas yofi — all encompassing in its beauty”.

They say in Medrash Rabba (Vayeitzei #70) that which is says that the people to the east [i.e. Haran’s environs, east of Israel] restrained themselves from sexual immorality. This was what Sheim and Eiver worked on, fixing middos and abilities. But they did not help the people of their generation improve their understanding.

This is what they said in Bamidbar Rabba (#55), “HaMoriah — [from that mountain] hora’ah [instruction] came to the world.” This [hora’ah – instruction] is the repairing of understanding. “And yir’ah came to the world” — this is the purification of abilities and the punishment of destructive middos. “And the land will not spit you out, the way it spit out the [Canaanite] nation before you, for all this the nations did…” Like the Ra’ava says, for in Eretzy Yisrael, even the idolatrous people who never received a command about sexual immorality were punished for it.

See Taanis 15, and Tosafos ad loc.

This is a derashah worth respecting. Study it, and it will become clear.