How likely is it that someone would spill ink and it would legibly depict the Mona Lisa?

How likely is it to win the lottery?

The two questions differ in one way… When you go to the lottery winner and ask them about their chance of winning, they are amazed. But from the perspective of the lottery, someone usually wins. At therefore most weeks there is someone amazed that they were the winner. But if you were to happen to name someone in advance and they just happened to be the winner, that would be objectively amazing.

I thought about this when looking at the Malbim’s Ayelet haShachar (usually printed in front of Vayiqra), 20:179. Among the points he makes is that the Torah will use “כי” to introduce a conditional that may or may not happen, whereas it uses “אם” to distinguish between various possible outcomes. “כי” describes picking the lottery winner in advance. “אם” describes what to do if you are the one who won.

Here’s the full text:

במאמרים התנאים לא תבוא ה”א הידיעה על הנושא שיסופר עליו תנאי אפשרי במלת כי, וכהן כי יקנה נפש. אשר נשיא יחטא. (אם לא כשבא על הנושא מלת הצירוף. (אשר). האיש אשר יעשה בזדון) והטעם לזה כי גם אם הנושא הוא שם ידוע, בכ”ז אחר שידובר עליו בדרך אפשריות בזמן אפשרי לא יתכן ליחד אותו. למשל הגם שהנשיא הוא שם ידוע לא יתכן לומר אם הנשיא יחטא. כי בזמנים העתידים יהיו נשיאים רבים ולא נוכל ליחד מי החוטא. ומ”ש אם הכהן המשיח יחטא יש בו דרוש. אולם כל מה שיספר אח”כ על הנושא בדרך החלטה יבוא בה”א הידיעה כדינו (ויקרא ס’ ר”ב תזריע ס’ קנ”ט):