In this first shiur on parashasVayechi, we look at Meshech Chokhmah on the opening words of the parashah.

Similarities between Rav Meir Simcha haKohein miDvinsk’s understanding of (47:28) “ויחי יעקב בארץ מצרים” and Rav Shimon Shkop’s notion of broadening one’s “אני”.

Audio:

Video:

---

Bereishis 47:28:

וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

Yaaqov lived in the land of Mitzrayim 17 years, so that the span of Jacob’s life came to 147 years.

Meshech Chockhmah

ויחי יעקב בארץ מצרים וכו’ הענין. שהאדם יש אחד שחי לעצמו [גם זה טוב] ויש שחי לבני ביתו ויש שחי לעירו ויש שחי לכל העולם וע״ז נאמר וצדיק יסוד עולם.

ויעקב אבינו לא בעירו לבד היה חי ולא בארץ גושן לבד רק בכל ארץ מצרים והיינו שפסק הרעב ממצרים שברך לפרעה שיעלה היאור בשבילו. וזה שאמרו אבל כבד זה למצרים ולא לארץ גושן בלבד. שחזר הרעב למקומו אחר פטירתו,

ולכן רבינו הקדוש קרי אנפשיה וחייא יהודה י״ז שנים בציפורי היינו שמענוותנותו הקטין כבודו שאינו חי רק בצפורי אבל האמת שר”ח צווח אי לכם עוברות שבארץ ישראל הרי שכבודו הגין על כל ארץ ישראל ודו”ק:

…

הקדמה לספר שערי ישר

וסגולה זו היא שיתברר ויתאמת אצל האדם איכותו של ה״אני״ שלו, כי בזה יומדד מעלת כל האדם לפי מדרגתו,

האיש הגס והשפל כל ״אני׳׳ שלו מצומצם רק בחמרו וגופו, למעלה ממנו מי שמרגיש ש״אני״ שלו הוא מורכב מגוף ונפש,

ולמעלה מזה מי שמכניס לה״אני״ שלו בני ביתוומשפחתו, והאיש ההולך על פי דרכי התורה, ה״אני״ שלו כולל את כל עם ישראל, שבאמת כלאיש ישראל הוא רק כאבר מגוף האומה הישראלית.

ועוד יש בזה מעלות של איש השלם ראוי להשריש בנפשו להרגיש שכל העולמות כולם הוא ה״אני״ שלו, והוא בעצמו רק כאבר קטן בתוך הבריאה כולה, ואז גם רגש אהבת עצמו עוזר לו לאהוב את כל עם ישראל, ואת כל הבריאה כולה.

ולדעתי מרומז ענין זה במאמרו של הלל ע״ה שהיה אומר “אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי?” היינו שראוי לכל אדם להתאמץ לדאוג תמיד בעד עצמו,

אבל עם זה יתאמץ להבין “וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי?” שאם יצמצם את ה״אני״ שלו בחוג צר כפי מראית עין, אז ״אני״ זה מה הוא? הבל הוא ובאין נחשב,