כט: שֻׁתָּפִין שֶׁצְּרִיכִין לִלְווֹת מָעוֹת בְּרִבִּית מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, יַעֲשׂוּ שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ לַעֲשׂוֹת. (עַיֵן “טוּרֵי זָהָב” סִימָן ק”ע סָעִיף קָטִן ג’. “חוּוֹת דַּעַת” ֹשָם סָעִיף קָטֹן א’. וּבְֹשֻלְחָן עָרוּך “הַתַּנְיָא” הִלְכוֹת רִבִּת סָעִיף ס”ד)...

כח: מְעוֹתָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֻפְקָדוֹת בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְהִלְוָה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, אִם הָיוּ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאִם יֹאבַד הַחוֹב יִתְחַיֵּב הוּא לְשַׁלֵּם בִּמְעוֹתָיו, מֻתָּר. וְאִם אֵינוֹ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אָסוּר – קסט. וְלָכֵן...

כז:יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים עַל מַשְׁכּוֹן בְּרִבִּית כָּךְ וְכָךְ לְחֹדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ בָּא הַיִּשְׂרָאֵל לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא יַלְוֶה לוֹ אֶת הַמָּעוֹת עַל מַשְׁכּוֹן זֶה, וְשֶׁהוּא יִטּוֹל אֶת הָרִבִּית שֶׁתַּעֲלֶה מֵהַיּוֹם עַד הַפֵּרָעוֹן, מֻתָּר. אֲבָל אִם...

(I missed Friday, so as to discourage that happening, I’m going to force myself to make it up today. There will be two se’ifim in today’s post.) כה: עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל, לְוֵה בִּשְׁבִילִי...

כד:ישראל שלוה מעובד כוכבים ברבית, וישראל אחר יהיה ערב, עם הוא בענין שאין העובד כוכבים יכול לתבוע תחלה אלא את הלוה, ואך כשלא יהיה אפשר לגבות מן הלוה, אז יכול לתבוע מן הערב, מתר....

כג: מתר להרבות בנדונית חתנים, כגון שפסק נדוניא לבתו והתנה עם חתנו שכל שנה שיניח אצלו את הנדוניא יתן לו כך וכך שכר, מתר, שאין זה אלא כמוסיף לו נדוניא, וכאלו אמר לו אני...